ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי שישי באוקטובר בצלם אלוהים ברא אותה ואותו וכול אשר עשה, והנה טוב מאוד הפריד קודש מחול כביכול ויהי בוקר ויהי ערב יום השביעי שביעי באוקטובר בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשותו לא ראה ולא שמע איך צלם אלוהים הופך לפשע איך יצר […]

העבודות, בציור, בתבליט ובפיסול הפוגשות אותך בתערוכתו החדשה של לחמן בגלריית רוטשילד מייצרות יחד מקטעים הקושרים בין הזמן הגדול לזמן היומיומי, ובתוך זה כמו נשבר הזמן. הזמן הגדול נסדק, הזמן המיתי מתערער, הזמן היומיומי מטפטף את האסון. בייסורים המתמשכים צריך להחזיק את הזמן, למנוע קריסה. בתוך היומיום של טראומה מצטברת […]

העבודות נעשו בין מאי 2022 לפברואר 2023 ,והן מתעסקות באפשרות 'לפתוח פתח לצללים לעבור', זו הייתה המחשבה המנחה שליוותה אותי במשך התקופה שבה הן נוצרו, חודשים רבים לפני השביעי באוקטובר. העבודות מתקיימות על התפר שבין רישום לציור והן נעשו במגוון של טכניקות תוך כדי חיפוש אחר חומריות דחוסה שמדברת מצבורים […]

בַּאסֶם אלנַּבְּרִיס הוא משורר וסופר, חולם, אינטלקטואל חילוני ופובליציסט פלסטיני המניב יבול עשיר בענייני אקטואליה, בן לדור הספרותי שלאחר הנַכּסַה (תבוסת 1967), שחייו עומדים בסימן של גלות ופליטות מרצועת עזה, קהיר, ברצלונה ובלגיה. הוא נולד בשנת 1960 במחנה הפליטים בחאן יונס אשר ברצועת עזה. בשנת 1980 עבר לקהיר, שם שהה […]

תהליך היצירה שלי זהה במהותו ומשוחזר מיצירה ליצירה. לקח לי זמן להבין את זה. בשנים האחרונות אני מוצא את עצמי עובד לאורו, במודע. זה תמיד מתחיל בתמונה מוסיקלית. היא בדרך כלל סאונד, לא דימוי ולא רעיון, סאונד. זה בדרך כלל מחזיק אותי עד אמצע תהליך הכתיבה. כשאני מזהה שהדלק שלי […]

ינואר 1996. דרך העולם לשמוע מעשה ואני ראיתי מעשה. וראיתי שעוד מעט שבת ורציתי להכין את עצמי לקבל זאת השבת וגופי היה עד המותניים שקוע בעיגול ולא הצלחתי לעמוד על רגליי לקבל את השבת. והחלו באים חיילים מצפון ומדרום וממזרח וממערב,ואלו החיילים רבים והם באו להילחם. וגופי היה גלוי, רק […]

התיישבתי לכתוב את הרשימה הזאת לפני יותר משנתיים. עקבתי בהלם אחרי החדשות מאוקראינה. מהספה בבית, צפינו בנשים וילדים נמלטים, בנמל ברדיאנסק שעלה בלהבות, ביד פשוטה מתוך קבר אחים בבוצ'א. מאז השבעה באוקטובר, יום הטבח, חווינו אסון שהיקפו מתעצם והולך. גם בבית נעשה מחניק. ולרבים מאיתנו נחרב מה שתפשנו קודם לכן […]

הַאֲנִי הַסִּפְרוּתִי שֶׁלִּי קָם וְנִהְיָה הִצְטַיֵּר מֵעַצְמוֹ הוֹפִיעַ כְּמוֹ פִּסַּת אֹכֵל יְשָׁנָה בֵּין שִׁנַּיִם צְהֻבּוֹת מַדִּיפָה רֵיחַ רַע הַאֲנִי הַסִּפְרוּתִי שֶׁלִּי תָּפַשׂ צוּרָה בְּתוֹךְ עַרְפִלִּית זֶה קָרָה כְּשֶׁהָאָנִי הַבְּשָׂרִי שֶׁלִּי הִתְהַלֵּךְ בִּרְחוֹב אַלְפָסִי כְּשֵׁד דִּבֶּר לְעַצְמוֹ הִתְאַבֵּד תִּתְאַבֵּד אֲנָשִׁים נִשְׂרְפוּ חַיִּים, נָשִׁים נֶאֶנְסוּ, אֵבָרִים נִכְרְתוּ, תִּינוֹקוֹת נִטְבְּחוּ, הוּא קָם וְנִהְיָה […]

גם סיוט הוא ארץ, ויש לדבר בלשון חֶלאותיה, להחזיר חיוך, להחליף מילים עם מי שקשה להאמין שהוא אכן קיים. גם כישוף הוא זמן, ויש למצוא בו את הגוף, לשלוח אותו לְפנים לפעול את פעולת הגפיים, העיניים, הלסתות. אנחנו שולחים את גופנו למרכז העיר, לעשות סידורים, שודדים באיומי מבט כל תשובה […]

לֹא מְשַׁנֶּה מָה אֶעֱשֶׂה יֵשׁ תָּכְנִית לְכָל בְּחִירָה הָעוֹלָמוֹת הַמַּקְבִּילִים קַיָּמִים וַאֲנִי בָּהֶם גּוֹלֵשׁ וַאֲנִי בָּהֶם חוֹשֵׁשׁ כְּאִלּוּ זֶה אֲמִתִּי הַכֹּל נוֹסֵעַ הַכֹּל נוֹגֵעַ אֵין אַחֵר עַכְשָׁו שְׁבִילִים מִתְפַּצְּלִים שְׁנֵי שְׁבִילִים אֵינִי יוֹדֵעַ דִּינָם הֵם סָפֵק הַצֹּמֶת הִיא סָפֵק וַאֲנִי גּוֹלֵשׁ וַאֲנִי חוֹשֵׁשׁ […]

כאשר פוסט טראומה, אקסטזה וחוסן נפגשים, נוצרת חוויה מורכבת שהיא רשומון של תפיסות ותגובות מנוגדות. האדם מיטלטל בין פחד מכרסם, השתוקקות לתיקון ושחרור, ואף בין משיכה לכאב כמקור להכרה ולעיבוד משמעות. זוהי תערובת שבה גוף ונפש לא חווים שבר מוחלט או החלמה מלאה, אלא מתקיימים בתפר הדק שבין הישרדות להתעוררות […]

כל מעשה נראה לו כמו אבר חיים שנבצע, אך אילו נמנע מעשות, היה מחל לראות החיים כאילו היו נטולי איברים, גוש מבוקע ושדוד שחיסרונותיו המקריים הם פרי זה שכבר נידון לעשות בהם. כך או כך אפוא היה נמצא גורע מחייו, אולם היה ממשיך לעשות בהם בכל זאת כי תמונת הגוש […]

טובה מאד הארץ וטובים בה האנשים. אבל הרִיק הישראלי הוא רווי, מוצק ורמוס כמו חצר, ולעתים נדמה כחסר ממשות. הוא משפיע על המציאות הישראלית, אך הוא חמקמק וקשה לתפיסה, לאחיזה, להקפה. לעתים קל יותר לעקוב אחרי עקבותיו, מאשר למצוא את ממשותו הנעלמה. הריק הישראלי הוא חָרום וקשה, הוא היעדרו של […]

כהמשך למחקרה האמנותי בשנים האחרונות, מעמיקה רותם תמיר בתערוכה זו בניסיון להבין את מעמדה המאתגר שבין היותה אישה, אמנית, אשת אקדמיה ויוצרת בחברה האמריקאית לבין השתייכותה למורשת היהודית הצפון-אפריקאית של עיסוק במלאכות יד (craft) כפעולה קיומית. היכן מתחילה פעולתה האישית והיכן צף הידע המושרש? כיצד נולד היופי שהיא יוצרת ובכמה […]

אני מבקשת לעמוד על קו עדין ודק כקול דממה דקה, הנשזר בין שלוש התערוכות הנידונות כאן: התבשרות / מאיה ז''ק; החדר הפועם / טל אמיתי לביא; ימים לבנים / ליאור גריידי; אוצרת רווית הררי. […]

האמנות, ובמיוחד האמנות הפלסטית, היא חומר מחקר לא שגרתי בהקשרים החברתיים והפוליטיים. ואולם כיום אנו עדים למגמות לא קונבנציונליות בלימודי התרבות, שמאמצות את הניתוח התרבותי כמתודולוגיה מדעית המבוססת על חקר הסביבה התרבותית של התופעות הפוליטיות והחברתיות. הצורך בניתוח כזה בולט במיוחד במקרה של האמנות הפלסטית הפלסטינית והיצירה הפלסטינית בכלל. על […]

מאז שחר הציוויליזציה האנושית, האלים ריתקו את הדמיון האמנותי. בציורי מערות, בני אדם פרהיסטוריים תיארו את יחסיהם עם הטבע, ציירו בעלי חיים כסמלים תרבותיים והעלו אותם לדרגת אלים. מיתולוגיות עתיקות ודתות פגאניות המחישו אלוהויות באמצעות סמלים המשקפים את הקשר של האנושות לטבע, והקנו לתמונות אלו את כוחם של כוחות הטבע. […]

פַסֵּי אוֹר נִמְתָּחִים לְאֹרֶךְ גַּג הָרְעָפִים הָרָטֹב, בֹהַק צָהֹב נוֹגֵעַ בְּעַלְעַלִּי עֵץ הַצֶּאֱלוֹן הַמְּסֻדָּרִים כְּגִבְעוֹלֵי שִׁבֳּלִים אֲצִילִים הַפּוֹרְשִׂים אֶת חָסוּתָם. הַשֶּׁמֶשׁ מְלַוָּה אוֹתִי בִּתְנוּעָתָהּ מַעְלָה, אוֹרָהּ מִתְפַּשֵּׁט בַּמֶּרְחָבִים. אֲנִי נוֹשֶׁמֶת אֶת הַתְּנוּעָה הַמִּתְדַּפֶּקֶת בַּחַלּוֹן, נְשִׁיבַת הָרוּחַ בֶּעָלִים מְלַטֶּפֶת אֶת מַבָּטִי. בָּאוֹר הַזּוֹהֵר מִתְגַּלֶּה הַיָּרֹק שֶׁבְּעָלִים. […]

אנחנו מאוהבים בסיווגים ( classification ), יש לנו מדור לכל דבר, ספרות ילדים, ספרות רצינית, ספרי פסיכולוגיה, פילוסופיה, שירה... " הנסיך הקטן " נמכר בצרפת בסדרה " Folio Junior ".ועל גב הספר נאמר : פתיחה אל הספרות הטובה יותר עונג נוסף ! ובכל זאת : האם אין צורך להשתחרר מן […]